את יום הצילום עם שירה צלמנו בשיא הקורונה.

באותם ימים הראש שלי היה מבולגן ממש.

ידעתי שאני רוצה הפקה חדשה לכבוד האתר שלא היה קיים עד אז (בהחלט היסטוריה) ושאני לא מוכנה לוותר.

לאתר חדש ראויה הפקה חדשה גם כשכל המדינה סגורה.

מס׳ חודשים לפני כן, פגשתי את שירה במקום עבודתה בת״א, והתהפנטתי מהיופי המשוגע שלה. בקשתי את מספר הנייד והמשכתי לחיי השגרה ששואבים אותנו למשימות היום-יום.

כשחשבתי על יום הצילום, היה לי בעיקר בראש תמונה של שירה עם אחד הלוקים שמופיעים כאן ולא מעבר לזה. הראש לא היה צלול לבנות סיפור. 

הרכבתי לוקים שהתחברו לי יחד מבלי להבין יותר מדי את הקונספט.

תוך כדי תנועה ביום הצילום עצמו, הלוקים, המבט החודר הזה(!) המשאית שעברה ברחוב וארזה דירה שעוברת, בנו סיפור של התחלה חדשה שהתחבר באופן מדויק גם לבניית האתר.

בחורה שעוזבת חיים יותר רשמיים ומורכבים, לטובת חיים קלילים ואחרים במקום אחר וחדש. 

ב״ה בסוף הכל יותר מדויק תמיד:)

מיותר לציין שמאז אנחנו מאוהבות ושירה כבר הצטלמה ותצטלם שוב לאתר- בוודאות.